מה הקטע של כַּרְפַּס? למה לנו פטרוזיליה עכשיו? הגדה בדקה #3

1. הכרפס הוא בעצם *מנה ראשונה של ירק*, מתאבן שקודם לסעודה עצמה, שתתחיל רק מאוחר יותר עם אכילת המצה.

2. כבר בתקופת המשנה *נחלקה סעודת ליל הסדר לשני חלקים* (פסחים י, ג):

(א) בשלב הראשון היו אוכלים ירקות עם מטבל: "הביאו לפניו [=ירקות] - מטבל בחזרת…";

(ב) אחר כך היו עוברים לשלב השני, ומביאים "קערת פסח" עם מצה, מרור, חרוסת ושני תבשילין.

כלומר: הסעודה כללה *שתי מנות*:

מנה ראשונה: ירקות עם מטבל;

מנה עיקרית: מצה, בשר ו"שולחן עורך".

3. וכאן נשאלת השאלה: *למה לחלק את הסעודה לשניים* ולהגיש ירקות בתור מנה ראשונה?

לפי רש"י (על המשנה, ד"ה עד שמגיע) המטרה היא "שיכיר התינוק וישאל".

לאמור:

האכילה המוקדמת – שאינה חלק מהותי מהסעודה – היא שינוי מהמקובל וממילא גורמת לשאלות של הילדים. מטרתה העקרית היא לעורר תמיהה ושאלות.

4. אך עדיין: אם הכרפס הוא רק עוד "שטיק", כביכול, שאמור לעורר את הילדים לשאול, מדוע הוא זוכה למקום כל כך מכובד בקערת ליל הסדר? מדוע מזכירים אותו במפורש ב"מה נשתנה" ("מטבילין שתי פעמים")?

5. *ר' יואל סירקיס*, הב"ח, מביא לכך הסבר מרתק בשם "קצת מפרשים" (סימן תעג):

*הוספת מנה לפני הארוחה מבטאת אכילה דרך חירות* שמתאימה במיוחד לליל הסדר; היינו, סעודה מכובדת הכוללת כמה מנות, כאשר המנה הראשונה (מתאבן) מטרתה "לגרור תאוות המאכל" ולפתוח את הקיבה. זוהי סעודה של חירות, בניגוד לסעודה רגילה שבה כל האוכל מוגש במנה אחת.

6. לפי זה הכרפס לא רק גורם לשאלות, אלא גם נותן לנו תשובות:

הוא מתחבר עם הקושיה של "מה נשתנה" שמתייחסת להסיבה בליל הסדר, כאשר התשובה המשותפת לשתיהן היא שאנו מתנהגים בליל הסדר בדרך חירות, לסמל שבלילה המיוחד הזה כל אחד ואחת מאיתנו הם "בני מלכים" שיצאו בעצמם ממצרים: אם באמצעות סעודה בת כמה מנות ואם באמצעות הישיבה המרווחת בהסיבה.

#הגדהבדקה